עקב- ארץ נחלי מים וחלב
"מִשָּׁם נָסְעוּ הַגֻּדְגֹּדָה וּמִן הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם"

יטבתה מוכרת לנו כקיבוץ בערבה הדרומית כ 40 ק"מ מצפון לאילת. בספר במדבר היא מוזכרת כתחנה במסעי בני ישראל בדרך לעציון גבר היא אילת "וַיִּסְעוּ מִיָּטְבָתָה וַיַּחֲנוּ בְּעַבְרֹנָה: וַיִּסְעוּ מֵעַבְרֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר".

מי שמכיר את הצחיחות של האזור בוודאי יתפלא שהתורה מציינת שיטבתה היא "ארץ נחלי מים". ובכן מסתבר כי לאורך ההיסטוריה יטבתה היתה נווה מדבר שהתבסס על מי תהום גבוהים. בעברונה הסמוכה נמצאה חווה חקלאית עתיקה שבמרכזה מערכת של בארות-שרשרת (פוגרות בערבית) שהובילה מים ממקום גבוה דרך תעלות תת קרקעיות עד לבריכות אגירה וכך יכלו להשקות כ 2000 דונם של שטח חקלאי. שיטה זו הנהוגה עד היום גם באיראן ואפגניסטן אפשרה לתושבי המקום לגדל תמרים, תאנים, שקדים, אפרסקים, חרובים, חיטה ושעורה.   

 

קיבוץ יטבתה עלה על הקרקע ב 1957. בתחילת שנות ה- 60, עם לידת הילדים הראשונים בקיבוץ, עלה רעיון להקים במקום מחלבה, להביא מהולנד כמה פרות ולייצר מוצרי חלב עבור אנשי אילת והערבה לאחר שהמוצרים שהגיעו מהמרכז לא עמדו בקשיי הדרך. עם השנים הרפת התפתחה ומוצריה מגיעים לכל פינה בארץ ויטבתה הוא  הקיבוץ הגדול והמבוסס באזור.