על המקום- קודש הקודשים
לאחר מיתת נדב ואביהו, בני אהרון, אשר הקריבו "לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם" מצווה הקב"ה את משה "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת". כניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים היתה שעת השיא בעבודת יום הכיפורים. קודש הקודשים (נקרא גם "הדביר", ממקום ממנו יצא הדיבור האלקי לעולם) הוא החדר הפנימי, החשוב והקדוש ביותר במקדש. בבית ראשון שכן בו ארון הברית ובו לוחות הברית ומעליו הכפורת והכרובים. ליד הארון (או בתוכו) הונח ספר התורה שכתב משה וכן צנצנת המן ומטה אהרון. בסוף תקופת בית ראשון גנז המלך יאשיהו את הארון ובבית שני נותר רק סלע היסוד של ההר - אבן השתיה אשר "ממנה הושתת העולם".
באותו היום הכהן הגדול היה נכנס לקודש הקודשים ארבע פעמים.
בראשונה נכנס עם מחתה ובה גחלים בימינו וכף זהב ובה הקטורת משמאלו. הגיע למקום הארון היה מניח את המחתה ומפזר עליה את הקטורת עד שהבית המתמלא עשן ויצא. ביציאתו היה מתפלל תפילה קצרה על הפרנסה ועל המלכות.
בפעם השניה נכנס על מנת להזות מדם הפר אותו שחט לאחר שהתוודה עליו.
בשלישית נכנס והזה מדם השעיר שהינו קרבן חטאת.
בפעם האחרונה נכנס על מנת להוציא את המחתה וכף הזהב ובה הקטורת שהתאכלה בינתיים "ויום טוב היה עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלום מן הקודש".
חידה בפרשה- לגבי מי אומר רש"י שתלמידו חביב עליו כגופו?